ייעוץ פסיכולוגי בעזרת האינטרנט: טכנולוגיה ונשמה בחברה משתנה


ייעוץ פסיכולוגי בעזרת האינטרנט: טכנולוגיה ונשמה בחברה משתנה




עזי ברק




פרק זה פורסם בספר: קלינגמן, א., וארהרד, ר. (עורכים) (2004), ייעוץ בבית-הספר בחברה משתנה
(עמ' 367-390). תל-אביב: רמות.



© כל הזכויות שמורות להוצאה ולמחבר



מבוא

מקומם ומעמדם של היועץ והייעוץ במערכת החינוך התפתחו מאוד במהלך העשורים האחרונים. היועץ קיבל מעמד בכיר כשותף משמעותי ודינמי בשיקולים חינוכיים, חברתיים וארגוניים במערכת, והייעוץ תפס את מקומו כפונקציה חשובה המעורבת בשיקולים ובהתערבויות מערכתיות ופרטניות גם-יחד (קלינגמן ואייזן, 1990). יתר על כן, לנוכח ההכרה בהצלחה הרבה של הייעוץ כגורם מרכזי בבית-ספר, מספר הולך וגדל של יועצים מעורבים בקבלת החלטות ובעשייה בכל הדרגים החינוכיים -- מקביעת מדיניות ועד לתמיכה במקרי מצוקה אישיים, מנטילת חלק בהיבטים כלל-מוסדיים ועד להתערבויות מניעתיות וטיפוליות בעלות משמעות חברתית רבה (ארהרד ודשבסקי, 1999; הראל וארהרד, 2001).

התפתחות אינטנסיבית בעומק וברוחב של תפקידי הייעוץ ושל הציפיות מהיועץ מחייבת הכשרה מקצועית מתפתחת ומשתנה, אנשי-מקצוע בעלי סגולות מיוחדות, וכלים ואמצעים רבים ושונים לביצוע תקין של המטלות הרבות והאחראיות המוטלות על היועץ. אחד האמצעים המוצעים ליועץ על-מנת לשפר את ביצועיו ולתפקד בצורה מוצלחת יותר ובזמינות רבה יותר הוא רשת האינטרנט. נדגיש כבר כאן כי האינטרנט הינה אמצעי ותו לא; לאינטרנט אין מטרה, ערכים, שיקול-דעת, נורמות, סדרי עדיפויות, צרכים, תפיסת-עולם, או שכל ישר. ההאנשה של האינטרנט והנטייה להישען על תכנים הכלולים בה כמציעים פתרונות הינן טעויות שכיחות של משתמשים ברשת. האינטרנט הינה אך ורק כלי-עזר, משוכלל ועשיר ככל שיהיה, והמשתמש בה הוא-הוא זה המחליט וקובע אם, כיצד, מתי ואיך לנצל את הכלי. כלומר, השיקול האנושי נותר בלעדי וייחודי, ללא תחליף, גם כאשר הטכנולוגיה מציעה פתרונות מתקדמים ומקילים (ברק, 2000א; Jones & Jones, 1998; Kiesler, 1997; Slevin, 2000).


הפרק הנוכחי יתמקד בשלוש דרכים עיקריות שבהן היועץ המתקדם והמתפתח יכול להיעזר באינטרנט על-מנת למלא את תפקידו באורח יעיל ומוצלח יותר, לחסוך מזמנו וממרצו כמו גם מזמנם וממרצם של לקוחותיו, להעשיר את אפשרויות ההתערבות שלו, להגיע לאנשים חדשים ולמקומות שבהם טרם היה, ולהביא לידי קידום האדם והמערכת בהיבטים המקצועיים שבהם הוא עוסק. ייעוץ וטיפול בעזרת האינטרנט הינו נושא חדש יחסית, מספר העוסקים בו קטן עדיין, האפשרויות לקבל הכשרה מקצועית מתאימה לשימוש בו מצומצמות, המחקר האמפירי בראשיתו, והוויכוחים הבלתי-נמנעים לגבי יעילותו ועצם הלגיטימיות שלו רבים (ראו, למשל: Clinical Social Work Federation, 2001; וכן את התגובה על מסמך זה -- International Society of Mental Health Online, 2001). עם זה, השימוש באינטרנט ככלי-עזר למטרות ייעוץ וטיפול הולך ומתפשט, וכותבים רבים מעידים על האפקטיביות של שימוש זה במגוון של תחומי בעיות (ראו, למשל: גתי, סקה ומאיר, 2000; Jerome & Zaylor, 2000; Maheu & Gordon, 2000; Manhal-Baugus, 2001; Stofle, 2001). רשת האינטרנט משמשת בהצלחה רבה גם יועצים ומטפלים, המקושרים ביניהם בקבוצות-דיון וירטואליות לשם קידום משותף של עבודתם המקצועית (צינמון והלמן, 2000; Kruger et al., 2001; Suler, 2001; Weinberg, 2001).


רשת האינטרנט מחברת מאות מיליוני מחשבים ברחבי העולם. התקשורת נערכת באמצעים שונים: קווי-טלפון, גלי-רדיו, לוויינים, כבלים סייבר-אופטיים, ועוד. תקשורת זו מחייבת מרכיבים טכניים מורכבים ומתקדמים ברמות שונות, כולל: מרכיבי חומרה במחשבו של משתמש-הקצה, מרכזיות תקשורת, מחשבי שרת הנמצאים בצומתי תקשורת, וכדומה. ההתקדמות הטכנולוגית האדירה של העשורים האחרונים אפשרה שכלול מתמיד של מרכיבים אלה, והניבה העברת מידע מהירה בהרבה וכן "נפחים" גדולים יותר של מידע שניתן להעביר. נוסף על כך, הטכנולוגיה המתפתחת הביאה לידי שכלול ניכר של האמצעים השונים העומדים לרשות המשתמש במחשב, כגון: מעבד בעל עוצמה ומהירות גבוהים מאוד, מסך (צג) בעל חדות תמונה והפרדת צבעים ברמה גבוהה מאוד, יכולת אחסון קבצים ענקית בגודלה, עכבר ארגונומי שנוח יותר לתפעול, ועוד. הטכנולוגיה המתקדמת אף מאפשרת, באמצעות תוכנות מתקדמות, שימושים חזותיים וקוליים מצוינים, בזמן אמיתי או בזמן מושהה, של תמונות, סרטונים, אנימציות, תלת-מימד, ועוד. הסטנדרטים שפותחו (הפרוטוקולים, בלשונם של העוסקים בתחום זה) מאפשרים שילובי טכנולוגיות והעברתם של קבצים ממקום למקום על פני כדור-הארץ ביעילות מופלאה ובזמן קצר ביותר, תוך שמירה על איכויות ברמה גבוהה ביותר.


הטכנולוגיה המתוארת לעיל, נהדרת ומשוכללת ככל שתהיה, באה לשרת מטרות אנושיות, ואינה מטרה כשלעצמה. המטרות נקבעות על-ידי האנשים והחברה, ואינן שונות, למעשה, ממטרות אנושיות רגילות: אישיות, מקצועיות, משפחתיות, וציבוריות. אחת הטעויות הרווחות בקרב רבים היא שהטכנולוגיה המתפתחת והמיני-מהפכות הרבות שהיא גורמת קובעות את סדר-היום האישי והציבורי, ולא הוא; ולכך יש השלכות ישירות לניצול האינטרנט למטרות ייעוציות. הטכנולוגיה מאפשרת אומנם עשייה שקודם לכן לא התאפשרה כלל, או שהייתה כרוכה בהשקעה רבה בהרבה, אך היא נותרה אמצעי בידי המשתמש. אין היא קובעת ומכתיבה, אלא נענית לבחירתו של המשתמש בה. לכן חשוב שיועצים ומטפלים, ואף לקוחותיהם (במידת האפשר), יכירו ויבינו את האמצעי -- על מרכיביו ויכולותיו, מחד גיסא, וחולשותיו וחסרונותיו, מאידך גיסא -- על-מנת לאפשר שימוש מושכל יותר במחשב וברשת והשגה מיטבית של מטרות רצויות. במילים אחרות, תהיה זו שגיאה לבחור ולהתאים את המטרות לפי האפשרויות הטכנולוגיות, מתקדמות ככל שיהיו, שכן ראוי שהמטרות ייקבעו בראש ובראשונה לפי אמות-מידה מקצועיות, ארגוניות, ערכיות ותרבותיות. כלומר, טוב יעשה יועץ אם יֵדע להיעזר באינטרנט בהתערבות ייעוצית עם נועץ, לדוגמה, אך אל לו לקבוע כי זו שיטת עבודתו עם נועצים. עם זה, אנו עדים למקרים רבים שבהם גורמים מקצועיים בתחומים שונים מחליטים להשתמש בטכנולוגיית האינטרנט, בשל היוקרה המלווה אותה, ללא שיקול-דעת אישי וחברתי ראוי וללא צורך אמיתי, כולל ביישומים ייעוציים וחינוכיים. דבר זה בא לידי ביטוי בתחומים שונים, מהקמת אתר בית-ספרי ועד לשימוש בפורומים, משימוש בדוא"ל (e-mail) ועד להעברת שאלונים מקוונים (online). מטרתו של פרק זה, בין היתר, להאיר כמה שימושים ייעוציים אפשריים באינטרנט, תוך התייחסות לכמה מיתרונותיהם וחסרונותיהם העיקריים, כדי להביא לידיעת הקורא את האפשרויות המצוינות הגלומות ברשת, אך גם את הבעיות והסיכונים הכרוכים בשימוש בה.


האינטרנט מאפשרת מספר לא-קטן של יישומים פסיכולוגיים באמצעותה. למעשה, רתימת הרשת למטרות פסיכולוגיות וייעוציות מהווה דרך מקבילה לכלל התפקודים של אנשי-מקצוע בתחומים אלה, שיש בה יתרונות וסיכויים בצד חסרונות וסיכונים (ברק, 1999; חן-גל ורביב, 2001; Barak, 1999). ליועץ החינוכי המיומן בשימוש במחשב וברשת יש אפשרות, באמצעות הכלים הסטנדרטיים שקיימים כיום ברשת, להציע שירות מקצועי רב-ערך לילדים ולבני-נוער, שלגבי רובם נהפכו המחשב והאינטרנט לכלי תקשורת נורמטיביים. יש להדגיש כבר כאן כי כשם שהפקדת סכין מנתחים בידי אדם שאינו כשיר לכך עלולה להיות צעד מסוכן ומזיק, כך הדבר גם לגבי השימוש ברשת למטרות ייעוציות: חוסר ידיעה, חוסר הבנה, חוסר מודעות, וחוסר רגישות ביחס לנושא עלולים להוליך לא רק לכישלון בהשגת מטרות ייעוציות כשרות, אלא אף ליצירת בעיות וגרימת נזקים מסוגים שונים. אף שפרק זה סוקר את האפשרויות ומציע ליטול יוזמה וליישם את הדרכים המוזכרות כאן, הצעד ההכרחי הראשון הוא הכשרה והדרכה מתאימים לכך.


שימוש ייעוצי במאגרי מידע ברשת

שפע המידע הנמצא ברשת עשוי להוות אמצעי-עזר חשוב בידי היועץ. השימושים בו רבים ומגוּונים, ונסקור כאן כמה עיקריים שביניהם. פעמים רבות נועץ נמצא במצוקה או סובל מקושי נפשי שעצם הבנתם עשויה להקל עליו רבות. הבנה זו כרוכה הן במידע אובייקטיבי (מדעי-מקצועי) על תחום הבעיה, והן במידע כללי על אנשים הסובלים מבעיה זו. בשיטת הייעוץ המסורתית, היועץ מספר לנועץ פרטים ממה שהוא יודע על הנושא ועונה על שאלותיו. באופן טבעי, לפעמים יועצים יודעים מעט (אם בכלל) על תחום בעיה זה או אחר, או שהידע שלהם שגוי, מוטה, או מיושן. לרוע המזל, לעיתים מזומנות יועצים אף אינם מודעים לכך שהידע שברשותם אינו נכון, וחולקים מידע שגוי זה עם הנועץ בהנחה שהם מוסרים לו מידע מדויק ומועיל. במקרה הטוב, היועץ מפנה את הנועץ לספר, לעלון, או למקור מידע אחר, כולל הפניה למוסד שבו ניתן לקבל מידע איכותי. הניסיון מלמד שבמקרים רבים אין ליועצים חומרים עדכניים במגוון נושאים, ונועצים (במיוחד מתבגרים) לא יטרחו לכתת את רגליהם לחפש ולקבל מידע, במיוחד בנושא שלגביו הם מרגישים לא-נוח.


המידע העשיר הקיים ברשת הינו משאב מקצועי בעל חשיבות רבה מאוד גם ליועץ. כמו לגבי הנועץ, הדבר נכון במיוחד בתחומי בעיה שונים, שיש לגביהם ידע מצטבר ומתפתח שעל היועץ להיות מעודכן בו. כמו-כן, גישות לייעוץ, מסורתיות וחדשות גם-יחד, מתחדשות ומוצעות באינטרנט בצורה מעודכנת (הרבה יותר מאשר בפרסומים מודפסים). גם מידע כללי הקשור לתפקוד היועץ -- כולל פרטים לגבי מערכת החינוך, מערכת הבריאות או כנסים רלוונטיים -- נמצא ומתעדכן באינטרנט ברציפות.


האפשרות לנצל את האינטרנט לצורך איתור מידע ושימוש בו אינה רק נוחה יותר בצורה משמעותית מאשר באמצעים הרגילים (כגון: ספריות, ארכיונים), אלא אף מציעה דרך לקבל מידע על כל נושא של בעיה ייעוצית (ואין זה יומרני כלל). קיימים כמה גורמים עיקריים המחזקים ומעודדים את השימוש ברשת כאמצעי לקבלת מידע לעומת אמצעים אחרים:

  • נושא הנוחות, מן הסתם, אינו עניין שולי כלל וכלל. מצד אחד, קשיים אובייקטיביים בהשגת מידע מונעים או מקשים לעיתים קרובות את השגתו ממי שנזקק לו. הסיבות לכך רבות: צורך בתשלום, נוהלי הרשמה מייגעים, המתנה בתורים, נסיעות, קשיי חנייה, וכדומה. לפיכך, נועצים רבים (ילדים ומתבגרים, כמו גם מבוגרים) נמנעים מלטרוח בהשגת מידע אם אין הוא מוגש להם בצורה נוחה. מצד אחר, התנגדויות סובייקטיביות לחשיפה ולהודאה בקיומו של צורך, כמו גם הימנעויות ממאמץ שכה אופייניות לגיל הנעורים, מקבלות מענה אפקטיבי על-ידי הנוחות של השימוש במאגרי מידע מקוונים.

  • עניין אחר שאופייני ומיוחד למידע ברשת הוא הזמינוּת: ניתן לקבל מידע בכל זמן, ללא הגבלה של ימים או שעות, כי המידע מצוי ברשת נגישה ללא הגבלה של שעות פתיחה של מוסד זה או אחר. גורם זה הינו רב-משמעות לאלה שזמנם החופשי מוגבל, במיוחד בשעות היום, כגון תלמידים או אנשים עובדים.

  • גם הנגישוּת הינה עניין חשוב. ניתן להגיע למידע ברשת מכל מקום שהוא ואל כל מקום שהוא; המשתמש אינו מוגבל בשל מיקומו הגיאוגרפי או מיקומו של מאגר המידע שבו הוא מעוניין -- הרשת נגישה ללא גבולות, למעט ההגבלות שקבע הבעלים של מאגר המידע, אם בכלל. עניין זה חשוב במיוחד לתושבי פריפריה, לנכים, ולאנשים אחרים שמגבלות מסוימות חוסמות את השימוש שלהם במאגרי מידע רגילים.

  • נושא המקובּלוּת הינו בעל חשיבות מיוחדת: בעוד שבעבר היה השימוש במחשב, ובמיוחד באינטרנט, יוצא-דופן ומיוחד לשכבות או לקבוצות מסוימות מאוד כיום הוא כבר נהיה במידה רבה (וממשיך להיעשות יותר ויותר) מקובל ונורמטיבי, הן בשל נפיצות השימוש ברשת בכלל ובמערכת החינוך בפרט, והן בשל הכנסת השימוש הרגיל באינטרנט כחלק בלתי-נפרד מנושאי לימוד שונים, עד כדי החדרתו כהרגל וכנורמה.

  • עניין חשוב אחר נוגע בגורם הלבדיוּת בחיפוש המידע ובשימוש בו: מחפשי מידע רבים, קל וחומר נועצים המחפשים מידע על נושא רגיש, מעדיפים לעשות זאת באורח צנוע ודיסקרטי, ללא מסירת דין-וחשבון, ללא רישומים, וללא חשיפה. המידע המקוון מאפשר זאת, כמעט תמיד, בצורה מושלמת, כשהמשתמש נמצא לבדו מול המחשב ופועל באורח עצמאי לחלוטין.

  • גם נושא האפשרותיוּת הינו גורם חשוב: לעומת המצב בעבר, השימוש באינטרנט זול למדי, מה-גם שמקומות לימוד ועבודה רבים מאפשרים את השימוש ברשת באופן חופשי וללא תשלום כלל (ראו גם ברק ופישר, 2001).

מעבר לגורמים אלה, הפועלים על הפרט ומעודדים אותו להשתמש באינטרנט כאמצעי כשר ויעיל לקבלת מידע, קיימים כמה גורמים המאפיינים ומייחדים את מאגרי המידע המקוונים ומקנים להם ערך מוסף בהשוואה למקורות מידע אחרים:

  • נושא העכשוויות (עדכניות) הינו מיוחד במינו. את המידע באינטרנט ניתן בעיקרון לעדכן באופן מיידי ומרכזי. בעוד שספר או מאמר בעיתון, לדוגמה, מודפסים ומושמים בספרייה או בארכיון ואינם משתנים, המידע באתר אינטרנט יכול להתעדכן באופן רצוף ותמידי -- מי שיגיע אליו ימצא בו את התוכן הנכון בזמן אמיתי, לאחר תיקונים, עדכונים, עריכה, הוספת מידע חדש ועוד. בפועל, אומנם, אין הדברים נראים תמיד כך, אך זו תכונה ייחודית למאגר מידע מקוון שניתן לנצלה באורח דינאמי כזה, כפי שאכן נעשה במאגרי מידע לא-מעטים.

  • תכונה אחרת מתייחסת לעושר הרב-ערוצי של המידע, כלומר, המולטימדיה. גורם זה היה קיים גם במתכונת הקדם-אינטרנטית, בצורה של מידע המאוחסן בתקליטור, אך כיום הוא אופייני למאגרי מידע מקוונים. המולטימדיה מאפשרת לקבל מידע לא רק בצורת מלל, עם או בלי תמונות נייחות, אלא גם בלוויית תמונות נעות (אנימציה), סרטונים, וקולות. נוסף על כך ניתן לעצב גם את המלל עצמו בצורה מושכת ובהירה. גורם זה הופך את המידע לעשיר בהרבה, מחד גיסא, ולמושך ונעים יותר למשתמש, מאידך גיסא.

  • העניין החשוב השלישי המאפיין מידע מקוון הוא ההיפרטקסטואליות, גורם המתייחס לכך שמתוך כל מסמך מידע ניתן לעבור בקלות ובמהירות, כבחירת המשתמש, לפרטי מידע נוספים הקשורים אליו (בתוך אותו מסמך או אותו אתר, או מחוץ לו, באתרים אחרים באינטרנט). הפריטים הנוספים נבחרים אומנם על-ידי עורך המסמך, אך תכונה זו פותחת פתח עצום לשימוש אינסופי במשאבי מידע רלוונטיים רבים.

  • תכונה נוספת, חשובה ביותר, הקשורה למאגר מידע מקוון היא ההידודיוּת (האינטראקטיביות), כלומר, היכולת ליצור קשר דו-צדדי בין מוסר המידע למקבלו. יש אומנם אפשרות לכתוב מכתב גם למחבר של ספר או מאמר, אך התקשורת המהירה והנוחה עם מפעילו של אתר (בדרך-כלל באמצעות דוא"ל) יוצרת מצב שלא רק מאפשר שאילת שאלות או שליחת הערות לגבי מה שמתפרסם באתר, אלא אפילו מזמין זאת. אתרי אינטרנט רבים אף כוללים יישום מיוחד המאפשר למשתמשים להביע דעה או לשאול לגבי תכנים המתפרסמים בהם.

אוסף תכונות זה גורם למידע מקוון להיות שונה, מיוחד ומתקדם יותר מאשר כל מאגר מידע שהיה קיים לפני האינטרנט. יתר על כן, עצם קיומה של כמות מידע ענקית ברשת, העונה על התכונות שצוינו, מניעה רבים לפנות לערוץ תקשורת זה ולהעדיפו, במקרים רבים, על דרכים חלופיות להשגת מידע. מטרות השימוש במידע הינן רבות ומגוּונות: סידורים וצורכי נוחות אישית (לוח-נסיעות של רכבות או של אוטובוסים, מועדי נחיתת מטוסים), צרכים רפואיים-בריאותיים, בישול, הנאה מאומנות, מעקב אחר ביצועי מניות בבורסה, מציאת פרטים על-אודות חברי-כנסת, תכנון טיולים בארץ ובחוץ-לארץ, ועוד. הכמות הבלתי-נדלית של מאגרי המידע ברשת (שאף הולכת וגדלה מיום ליום) מניעה מספר הולך וגדל של משתמשים לראות באינטרנט דרך רגילה ויעילה להגיע למידע.


לנוכח האמור לעיל נראה כי אפשרות השימוש של יועצים ונועצים במידע הקיים ברשת אינה עוד שאלה של "האם", אלא שאלה של "איך". במילים אחרות, ההתמקדות המקצועית הרלוונטית כיום היא באפשרויות השימוש במידע הרלוונטי לנועצים בשילוב עם עבודת היועץ. יועץ עכשווי מאמץ את השימוש במידע ברשת כדרך נוספת הניתנת ליישום בתהליך העזרה לנועציו, כשהוא יוזם ומציע אותה הן בהיבט הפרואקטיבי והן כאמצעי-עזר להתערבויות ייעוציות. נראה שהשימוש במידע עשוי להיות אפקטיבי בשלושה תחומים עיקריים: מידע לגבי תחומי הבעיה; מידע מקצועי ליועץ; ומידע על שירותי התייעצות, סיוע, טיפול וייעוץ.

מידע לגבי תחומי הבעיה

הבנת הבעיה שבגינה פנה הנועץ לייעוץ – המחייבת מידע בנוגע לגורמיה, נפיצותה, מידת חומרתה, השפעותיה על תחומים רלוונטיים, אפשרויות הטיפול בה, ועוד -- עשויה להיות משמעותית מאוד לנועצים. הבנה זו עשויה להסיר עמימות שתורמת לחרדה, לעודד התמודדות, לתרום להקלה רגשית באמצעות תחושת האוניוורסליוּת, להציע דרכים ספציפיות שעשויות להקל על הנועץ, ועוד. יתר על כן, יש הטוענים כי עצם איסוף המידע וההתמצאות בו עשויים לתרום לתהליך העצמה של הנועץ (Metcalf, Tanner & Coulehan, 2001). אתרים רבים מאוד ברשת מתייחסים למגוון תחומים של בעיות נפשיות והתנהגותיות. היצע האתרים מסוג זה בעברית עודנו מצומצם יחסית, אך משתמשי אינטרנט רבים, כולל מתבגרים, יכולים למצוא אתרים שכתובים באנגלית לא-קשה שאותה יוכלו להבין. מובן שאתרים אלה יכולים לשמש נועצים ומטופלים כמו גם יועצים ומטפלים. על יועץ עכשווי, ובוודאי עתידי, להכיר מקרוב ולהתעדכן במצוי ברשת בתחומים רלוונטיים לעבודתו, על-מנת שיוכל להציע הפניות מתאימות (ולהזהיר מפני הפניות לא-מתאימות) ללקוחותיו.


כאמור, קיים שפע של אתרי מידע על תחומי בעיה, לדוגמה (בעברית בלבד):

על דיכאון, באתר משרד הבריאות

על חרדה חברתית, מאת ד"ר פנחס דנון (פסיכיאטר)

על פגיעה עצמית, באתר "סהר"

על לחץ נפשי באווירת טרור, באתר "דוקטורס"

על לחץ פסיכולוגי, באתר מיט"ל

על גמגום, באתר אמב"י (ארגון מגמגמים בישראל)

על קושי בבחירת מסלול לימודים ומקצוע, באתר כיוונים של האוניברסיטה העברית בירושלים

מידע מקצועי ליועץ

יועצים נתקלים לעיתים קרובות למדי בבעיות שאין הם יודעים להתמודד עימן. נוסף על כך קיים צורך מתמיד להתקדם, להשתפר ולהתעדכן. האינטרנט מהווה מאגר מידע מקצועי מקיף שמכיל חומר מקצועי רב המתעדכן בתדירות גבוהה. למעשה, בשל ההבדל העקרוני בין פרסום תכנים ברשת לבין פרסום בדרך הניירית המסורתית (מלבד עניין העלויות), חלק נכבד מהחומרים בספריות הינו מיושן למדי ולכן מטעה. יועץ שמיומן בשימוש בחומרים מקצועיים ברשת, או שנעזר במידען לשם כך, עשוי להגיע לחומרים מקצועיים איכותיים ביותר בזמן קצר יחסית. יועץ המכיר מאגרי מידע ספציפיים בתחומי עבודתו, ומתחבר אליהם לעיתים קרובות, מתעדכן ללא הרף בחידושים מקצועיים ובהמלצות של אנשי-מקצוע בכירים. בהקשר זה יש לציין כי כמה וכמה כתבי-עת בתחום הייעוץ ובתחומים קרובים מופיעים גם בגרסה מקוונת (וקיימים אף כתבי-עת המופיעים בגרסה מקוונת בלבד), כך שניתן לקרוא מאמרים מקצועיים עדכניים ישירות מהאינטרנט (מובן שניתן להדפיס מאמרים כאלה, אך אז אובדים כמה מן המאפיינים המיוחדים של הפרסום המקוון). לצערנו, החומר הרלוונטי המצוי בעברית הינו מוגבל ביותר, אם כי קיים ואף הולך וגדל. עם זה, קיים שפע של חומר ברשת בשפה האנגלית, ורוב היועצים עשויים מן הסתם להצליח להבינו ללא בעיות מיוחדות. האתרים הבאים, בעברית ובאנגלית, מהווים דוּגמות למקורות מידע מצוינים הנמצאים ברשת, חינם לכל דורש:

כתב-עת על טכנולוגיה בייעוץ

רשימת קישורים למאגרי מידע משובחים על אוטיזם

מידע על הפרעות שינה

מידע על תקיפה מינית (לסוגיה)

מידע מקיף על הפרעות חרדה ב-NIMH

מידע על דיכאון (משרד הבריאות)

מידע רלוונטי למצב חירום (שפ"י)

מידע על תופעת הדחיינות

מידע על שירותי התייעצות, סיוע, טיפול וייעוץ

נוסף על המידע המקצועי הרב המצוי ברשת, כאמור לעיל, האינטרנט משמש גם לוח-מודעות אינסופי המפרסם מידע רב בדבר שירותים מגוּונים המוצעים לקהל הרחב או לקהלים ספציפיים. באמצעות חיפוש באינטרנט היועץ יכול לאתר שירות, מכון, מוסד או קליניקה הנדרשים לו לצורך התייעצות או לצורך הפניית נועצים. המידע על שירותים אלה נרחב בדרך-כלל, וכולל פרטים בדבר תחומי התמחות, פרטים על הצוות, כתובת ודרכי התקשרות (כולל בדוא"ל), שעות עבודה, ועוד. אתרים של שירותים רבים כוללים אף תכנים שונים הקשורים לתחום הפעילות של אותו שירות. מידע כזה עשוי לא רק "לקצר את הדרך" ליועצים ונועצים, אלא גם ללמד על מגוון האפשרויות הקיימות, שלחלקן הגדול היועץ אינו ער כלל. מן הראוי לציין שאין מדובר רק בשירותים פסיכולוגיים, אלא אף במגוון של שירותי-עזר: רפואיים, משפטיים, חינוכיים, וכדומה. להלן דוּגמות אחדות של אתרים כאלה (בארץ):


עמותת "ניצן חיפה" (אבחון לקויות למידה וטיפול בהן)

"מעבר לקשת" (מרכז מידע וייעוץ לנוער הומולסבי)

מכון מיט"ל (טיפול בלחץ נפשי)

מכון הדסה -- פיתוח אישי וארגוני (בעיקר בהקשר של ייעוץ בבחירת מקצוע)

מכון אדלר

אל"י (האגודה להגנת הילד)

מידע ברשת: בעיות וסיכוני ם

למידע ברשת יש לא רק היבטים חיוביים ותורמים. נהפוך הוא, בשימוש במידע ברשת יש גם בעיות לא-מעטות שעל היועץ להיות לא רק מודע להן, אלא גם להכירן היטב, כדי למנוע נזקים ממנו ומנועציו. ראשית, למרות יכולת העדכון הנוחה, אתרים רבים ברשת אינם מעודכנים, או מעודכנים בצורה חלקית בלבד. בשל הציפייה הנוצרת אצל משתמשי אינטרנט לחומר עדכני, רבים מביניהם נוטים לא לבדוק את מידת העדכון שלו. אתרים רבים לא עודכנו כבר כמה שנים, אך הכותרות האטרקטיביות, התמונות המרהיבות והניסוחים המשובחים מסתירים עובדה זו ואף משמשים גורמי פיתוי למשתמשים הלא-מנוסים. שנית, מכיוון שאין כל פיקוח ועריכה ברוב אתרי האינטרנט, ומכיוון שכל אדם, בעיקרון, יכול להקים אתר אינטרנט ולכלול בו חומרים כאוות-נפשו, אתרים רבים מכילים חומר שגוי בעליל. חומר שגוי כזה עשוי להיות כלול באתר בזדון או בתום-לב, אך נזקים עלולים להיגרם כך או כך. בעלי אתרים אינם מחויבים לאמינות המידע, ומן הסתם אי-אפשר לתבוע אותם על נזקים שנגרמו בשל מידע שגוי. שלישית, קיימת בעיה רצינית בשל מידע מוטה: לאנשים ולגופים לא-מעטים יש רצון מכוּון להשפיע על המשתמש באמצעות המידע באינטרנט ולהטות את עמדותיו, רגשותיו או התנהגותו לכיוון זה או אחר. הדבר אמור לגבי מוסדות דת או כתות, כמו גם לגבי אנשי-מקצוע המייצגים מכוּונוּת מסוימת. משתמש תמים במידע באינטרנט, אשר אינו מודע לכוונותיהם של מפרסמי המידע, עלול להיות מושפע מכך, מבלי שהדבר תואם נתונים או ידע אובייקטיבי ניטרלי בנושא האמור (Morahan-Martin & Anderson, 2000).


בשנים האחרונות נעשו בדיקות אובייקטיביות אחדות לגבי רמת האמינות של המידע בתחומים רלוונטיים לייעוץ באינטרנט. לדוגמה, בשתי בדיקות בלתי-תלויות שעשו חוקרים לגבי אתרים בנושא הפופולרי והחשוב "דיכאון" (Griffiths & Christensen, 2000; Lissman & Boehnlein, 2001) נמצא שאיכות המידע ואמינותו ירודות ביותר. דבר דומה נמצא אף לגבי מידע ברשת שמתייחס לבחירת מקצוע ומסלול לימודים ffer & Sampson, 1999), או לתסמונת העייפות הכרונית (B. Wright, Williams & Partridge, 1999). בשל בעיות אלה, מצד אחד, אך לנוכח ההכרה בחשיבות השימוש במידע הקיים ברשת, מצד אחר, ההמלצה היא לעשות שימוש מושכל במידע המופיע באינטרנט (Eastin, 2001; Jones, 1999). אין ספק ששימוש מושכל כזה -- המתבסס על חינוך המשתמשים ופיתוח מיומנויות של מידענות -- הינו צעד רצוי, אך הוא אינו מציאותי בטווח הקצר. נראה שיועץ שהוכשר לכך יוכל להעביר ידע מתאים לנועציו בנוגע לשימוש במידע הקיים באינטרנט.


היעזרות בתקשורת מקוונת בתהליך ייעוץ אישי

ייעוץ הוא למעשה תהליך של תקשורת בינאישית. באופן מסורתי, תקשורת בינאישית זו מתרחשת במפגש פנים-אל-פנים בין יועץ לנועץ. מפגש פנים-אל-פנים מתאפיין בשלושה מאפיינים מיוחדים: התקשורת נעשית תוך קיום קשר-עין, כלומר, היועץ והנועץ רואים זה את זה; התקשורת נעשית באמצעות דיבור; התקשורת נעשית ב"זמן אמיתי", כלומר, בנוכחות של "כאן ועכשיו". מכיוון שבכל שנותיו של הייעוץ (או הטיפול) הפסיכולוגי לא היו אפשרויות אחרות כמעט (למעט התכתבות איטית ולא-נוחה), סוג זה של תקשורת ייעוצית התקבל כמובן מאליו, וכל ההכשרה, המחקר ושיטות העבודה הייעוציות הותאמו אליו. המצאת הטלפון והפיכתו למכשיר תקשורת עממי, מקובל, נוח ואמין מבחינה טכנולוגית הולידו את "המהפכה" הראשונה בייעוץ: יועצים ש"העזו" להשתמש בטלפון לצורך ייעוץ נפשי ויתרו על המרכיב של קשר-עין, והתקשורת התבססה על קשר דיבורי בזמן אמיתי. למרות הראיות הרבות להצלחה של ייעוץ טלפוני, לגבי אנשים רבים ובסוגים מגוּונים של בעיות פסיכולוגיות (שרב, 2001; Reese, Conoley, & Brossart, 2002; Sanders & Rosenfield, 1998), עד היום זו נחשבת להתערבות ייעוצית לא-מקובלת.


הייעוץ באמצעות (או בעזרת) האינטרנט הביא עימו מהפכה משמעותית: הוסר קשר-העין; התבטל השימוש המובן-מאליו בדיבור (אלא אם כן משתמשים בטלפוניה ובמצלמות אינטרנט -- יישומים שאינם שכיחים עדיין באופן כללי, ובייעוץ ברשת בפרט); ונוצרה תקשורת א-סינכרונית, כלומר, תקשורת בין שני צדדים לא בזמן אמיתי, אלא באופן מושהה -- כל אחד מתקשר (מקבל מסר או מוסר מסר) בזמן המתאים לו. נוסף על כך, ובדומה לטלפון, המתקשרים יכולים לשהות בכל מקום שהוא וליצור ביניהם קשר, ואינם חייבים להימצא פיזית במקום מסוים דווקא. מאפיינים מיוחדים אלה, המנוגדים לתפיסות המסורתיות עוררו כאמור התנגדות רבה בקרב הממסד הטיפולי בדיסציפלינות הטיפול השונות. הטענה המרכזית הייתה (ועודנה) שייעוץ בעזרת האינטרנט בלתי-אפשרי, לא רצוי, ועלול אף לגרום נזק לנועץ (Holmes, 1998; Lebow, 1998; Maheu & Gordon, 2000; Miller & Gergen, 1998).


נסקור כמה טענות בסיסיות של המתנגדים: הטענה השכיחה ביותר היא שאי-אפשר לקיים תקשורת ייעוצית מוצלחת ללא מרכיבי התקשורת הלא-מילוליים. העדר הרמזים הלא-מילוליים אינו מאפשר ליועץ לאבחן באופן מלא ומדויק את מצבו הרגשי של הנועץ או לצפות בהתנהגויותיו, והדבר פוגע בהתרשמותו, בהחלטותיו ובאיכות תגובותיו של איש-המקצוע. בכיוון ההפוך, העדר טון הדיבור, מבע הפנים, תנוחת הגוף, תנועות הידיים, וכדומה, פוגם ביכולתו של היועץ להביע את עצמו, בעיקר את הדאגה והאכפתיות שלו כלפי הנועץ, ולהגיב באופן אמפתי. בכלל, העדרם של ביטויים גופניים, שהינם חלק בלתי-נפרד מהתקשורת הבינאישית -- קשר-עין, חיוך, בכי, הרמת גבה, או תנועת ביטול ביד -- עלול להפוך את התקשורת לבעייתית ביותר, עד כדי חוסר יכולת ליצור מגע ייעוצי מוצלח. הטענה המקובלת השנייה היא שספּונטניוּת ומיידיוּת הינן תכונות הכרחיות לקשר ייעוצי מוצלח, כי הן מונעות עריכה של חומרים משמעותיים, מאפשרות תגובה מהירה ואותנטית, ויוצרות תקשורת אמיתית יותר. קיימות גם טענות נוספות, הנוגעות בבטיחות החומר האישי במחשב וברשת, החשש מפני תקלות טכניות שיחבלו בתהליך הייעוצי, תרומה להנצחת "הפער הדיגיטלי" הלא-רצוי (האפליה הנוצרת בין שכבות חברתיות-כלכליות בשל היותן חשופות במידה שונה למחשבים ולאינטרנט), ועוד.


למרות הבעיות והמגבלות הללו, וחרף הביקורות הרבות שהועלו נגד ייעוץ וטיפול נפשי באמצעות האינטרנט, הלכה השיטה והתפתחה ואף הצליחה למדי (Murphy & Mitchell, 1998; Oravec, 2000; Sander, 1999). דרך זו אינה מקובלת על מטפלים רבים, אך אנשי-מקצוע לא מעטים -- בעיקר בארצות-הברית אך גם במדינות אחרות, כגון: קנדה, בריטניה, אוסטרליה, איטליה, הולנד ושוודיה -- למדו את הנושא והחלו מציעים טיפול וייעוץ בעזרת הרשת. מכיוון שהשיטה עודנה צעירה, ההכשרה להשתמש בה אינה ממוסדת ונפוצה, אך מספר הולך וגדל של פסיכולוגים, יועצים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים משתמשים בה. יש לציין כי לאחרונה התגברה ההתייחסות החיובית לייעוץ ולטיפול נפשי באמצעות (או בעזרת) האינטרנט, ורוב החסרונות שהוזכרו נתפסים כמיתוסים או כתפיסות שגויות. מאמר עדכני מנתח מיתוסים אלה אחד לאחד, ומביא בצידם את העובדות המדויקות יותר, כפי שנלמדו במחקר ובניסיון מצטבר בשטח (Fenichel et al., 2002).


מן הראוי לציין כי ייעוץ בעזרת האינטרנט אינו פעילות העשויה מקשה אחת, אלא תחום נרחב המכיל שיטות ואמצעים רבים ושונים. גם תחומי הייעוץ שבהם ניתן ליישם שיטות אלה הינם מגוּונים ביותר, החל בייעוץ לבחירת מקצוע ומסלול לימודים (Boer, 2001) וכלה בטיפול בבעיות בתחום המיני (Cooper, 2002). יתר על כן, בשל האפשרות לשלב את הייעוץ באינטרנט עם מפגשי ייעוץ מסורתיים (פנים-אל-פנים), עומדות לרשות היועץ אפשרויות פעולה רבות ומגוּונות. הפרוצדורות המקובלות בתחום הינן רבות ומגוּונות מאוד, וכוללות: ייעוץ באמצעות התכתבות (בדוא"ל), ייעוץ באמצעות שיחה בזמן אמיתי (צ'ט), שימוש באתר סגור לצורך רישום יומן ועריכת מעקב, שימוש באתרים (או בתוכנות-עזר) בטיפול שמבוסס על מציאות מדומה virtual reality), ועוד (Suler, 2000). גישה מיוחדת בתחום הייעוץ המקוון מציעה מערכת אוטומטית מקוונת שהנועצים יכולים להיעזר בה ללא קשר אישי עם יועץ (לגבי מערכת-עזר כזו לתהליך של בחירת מקצוע ומסלול לימודים, ראו גתי, סקה ומאיר, 2000). מובן שנושא האבחון המוקדם, כמו גם נושא ההתייעצות הנוספת לאחר השימוש באתר כזה, דורשים תשומת-לב מיוחדת. בכל אופן, נתייחס כאן לשתי הדרכים הראשונות שהוזכרו, בהיותן הפשוטות והמציאותיות ביותר לשימוש היועץ: ייעוץ באמצעות הדוא"ל וייעוץ אישי סינכרוני (בזמן אמת).

ייעוץ באמצעות הדוא"ל

ניתן לעשות כמה הבחנות לגבי ייעוץ באמצעות הדוא"ל: בין ייעוץ שמבוסס על שאלה ותשובה חד-פעמיות לבין ייעוץ מתמשך; בין ייעוץ לנועץ מזוהה לבין ייעוץ לנועץ אנונימי; בין ייעוץ שמכוּון במהותו לתת לפונה מידע ו/או הפניה לבין ייעוץ שהינו במהותו תהליך טיפולי; ובין ייעוץ שנעשה באופן מקוון בלבד לבין ייעוץ שמשלב תקשורת בדוא"ל עם מפגשים פנים אל פנים. לא נפרט כאן את כל השימושים האלה (אך יש לזכור כי כל האפשרויות הללו ואחרות קיימות ונמצאות בשימוש), אלא נתרכז כאן בתהליך הכללי בלבד.


ייעוץ באמצעות הדוא"ל מבוסס על משלוחי מכתבים בין נועץ ליועץ. המכתבים מוקלדים במחשב, כמובן, כך שיש בהם משקל מופחת לארגון ולסדר, ואין בהם כמובן משקל לכתב-היד, אלא רק לתוכן ולסגנון הכתיבה. מכיוון ושמדובר באמצעי תקשורת א-סינכרוני, לכל צד יש אפשרות לקרוא כמה פעמים את מה שהוא או הצד האחר לערוך את הנכתב (סגנון ו/או תוכן) כרצונו, לשמור את המכתב במחשב האישי או להדפיסו, למוחקו וכן להעבירו בקלות לצד שלישי. חשוב לדעת, לכן, כי אין להתייחס למכתב בדוא"ל, במיוחד בסיטואציה טיפולית המערבת דינמיקה אישית רבה, כאל מסר שנאמר במפגש ייעוצי רגיל. כלומר, התקשורת המבוססת על טקסטים שונה במהותה מתקשורת מדוברת, ולא רק בשל הא-סינכרוניוּת, אלא גם בשל השימוש במסרים כתובים וערוכים (Murphy & Mitchell, 1998; Robinson & Serfaty, 2001).


תדירות המכתבים, אורכם, זמן התגובה על מכתב, החומרים המצורפים אליהם (אם בכלל) ועניינים נוספים נקבעים בין היועץ לנועץ עם תחילת הקשר ביניהם באמצעות מערכת כללים (King & Moreggi, 1998). יש הכרח בקביעת כללים כאלה, שאם לא כן נועץ עלול להציף את היועץ במכתבים, או לא להגיב כלל, או לכתוב שורה אחת או עשרות דפים, לפי בחירתו. כללים אלה מקבילים לכללים שונים הנקבעים בין יועץ לנועץ במפגשים פנים-אל-פנים (כגון משך הפגישות ותדירותן). אם תוכנות הדוא"ל של שני הצדדים מאפשרות זאת, יש עדיפות לשימוש בכתיבה בטקסט עשיר, שיכול לכלול תמונות, קולות, צבעי רקע, שינויי גופנים, ועוד. מרכיבים אלה חשובים ביותר שכן הם עשויים להחליף, לפחות במידה מסוימת, את המסרים העוברים בין הצדדים בתקשורת פנים-אל-פנים.


תוכנה של התייחסות-הגומלין בין היועץ לנועץ אינו שונה, בעיקרון, מתכנים שעולים במפגשים ייעוציים רגילים. גם הגישות הטיפוליות שהיועץ יכול להשתמש בהן אינן מוגבלות כמעט, וכוללות גישה קוגניטיבית, רוג'ריאנית, גשטלטית, אנליטית והתנהגותית (Kahan, 2000; King & Poulos, 1998). למעט הגישה ההתנהגותית, הגורסת אחרת, השימוש בטקסטים עשוי להקל על היועץ ולשפר את התערבויותיו, שכן כל החומר שמגיע מהנועץ פרוש לפניו, הוא יכול לעיין בו שוב ושוב, הוא יכול לחזור למסרים מהעבר ולהשתמש בהם ואפילו לצטט מהם, הוא יכול להשתמש בקלות באמירות או במילים ספציפיות של הנועץ. בכך טמון יתרון עצום בהשוואה לשיטה המסורתית, שבה האמירות מבוטאות בעל-פה בלבד ולפיכך אין ליועץ אפשרות יעילה להשתמש בהן. מובן שהשימוש הנוח בטקסט עומד גם לרשות הנועץ, אשר יכול להתייחס במדויק לדברי היועץ, לשחזר דברים שאמר בעבר, ועוד. מן הראוי לציין שבטיפול כזה מתקיימים רבים מעקרונות הביבליותרפיה, שמתאימה ואפקטיבית במיוחד לאנשים שהכתיבה והקריאה משמעותית לגביהם יותר מאשר הדיבור (Murphy & Mitchell, 1998; J. Wright & Chung, 2001). קשר דוא"ל בין נועץ ליועץ יכול להיות יעיל ומועיל אפילו לדבר "שולי", כגון רישום דיווחים יומיים (ניהול יומן), שהנועץ חולק אותם עם היועץ. כמובן שפרוצדורה כזו עשויה ללוות ייעוץ פנים-אל-פנים, ולא להיות רק חלק מייעוץ מקוון (Childress, 1999).


השאלה לגבי יכולתו של היועץ להביע אמפתיה, דאגה וחום בדוא"ל, מצד אחד, ולגבי דיוקם ויעילותם של המסרים הכתובים, מצד אחר, אינה שאלה של מה-בכך. העדר המרכיבים הלא-מילוליים מפחית את העברתן של התייחסויות רגשיות בתקשורת הבינאישית וכן עלול לגרום למסרים להיתפס (או להתפרש) בצורה מדויקת פחות. לכן, אפילו מסרים שנכתבו על-ידי היועץ ברגישות רבה ובכוונה מסוימת מאוד עלולים להיתפס (או להתפרש) בצורה שונה, ואפילו מעוותת. לשם כך, על היועץ לנקוט כמה דרכים חיוניות: ראשית, עליו לכתוב את דבריו בצורה שונה מאשר אילו היה אומר אותם דברים בעל-פה. עליו לכתוב בצורה יפה, עשירה, ונרחבת יותר שתכלול גם דימויים. אין הוא יכול להתייחס לדברים כאל "מובנים מאליהם", אלא עליו לוודא שהם ייאמרו במפורש ובשפה עשירה וחד-משמעית ככל האפשר. שנית, לרשות הכותב עומדים סימנים שונים, שנועדו להעשיר את התקשורת, במיוחד בשל העדר המרכיב של התקשורת הלא-מילולית. סימנים אלה כוללים אמוטיקונים (emoticons), שהם צירופי תווים שבאים לסמן רגש מסוים [כגון :-) שמסמן חיוך]. בכתיבה בתוכנות עשירות, יש אפשרות להוסיף אמוטיקון מצויר [כגון smily icon ]. שורה ארוכה ומפורטת של אמוטיקונים מקובלת בתקשורת המקוונת, לביטוי מגוון רחב של רגשות והתייחסויות, במיוחד בקהילות וירטואליות אך גם בקשר מקוון בכלל (גרניט ונתן, 2000; Lavoie & Pychyl, 2001; Preece, 1999). יועץ מנוסה יכול להשתמש באמוטיקונים על-מנת לשפר את דיוק התקשורת שלו עם הנועץ, ואף להנחות את הנועץ להשתמש בהם. נוסף על כך, האפשרויות הגרפיות המתקדמות בתקשורת המקוונת מציעות דרך נוחה לשימוש במספר רב של ציורים, ולא רק אמוטיקונים, לצורך הדגשת הטקסט, כגון ציורים קטנים של טלפון, לב, פרח, גולגולת, שפתיים, או בית, המשולבים בטקסט עצמו. שילובן של שתי דרכים אלה יכול לפצות במידה רבה על העדר הקשר פנים אל פנים והתקשורת הלא-מילולית המלווה אותו.

ייעוץ אישי סינכרוני

אחד החסרונות המשמעותיים של שימוש בדוא"ל לצורך ייעוץ אישי (אם כי יש הרואים בכך דווקא יתרון) הוא שהתקשורת אינה מתרחשת בזמן אמיתי, אלא היועץ והנועץ קוראים וכותבים בזמן המתאים לכל אחד מהם. פערי הזמן עשויים להיות של דקות, שעות, או אף ימים. השאלה הנשאלת היא באיזו מידה חוסר המיידיוּת הזה עלול לפגום בהצלחה של הייעוץ, שהרי גורמים של מיידיוּת, אותנטיוּת, ספונטניוּת וישירוּת נחשבים לבעלי ערך טיפולי רב, והעדרם עלול לפגוע בתהליכי הטיפול התקינים לפי כל גישה טיפולית כמעט.


אפשרות לענות על הבעיה של העדר תקשורת בזמן אמיתי היא באמצעות תקשורת אינטרנטית סינכרונית -- אם באמצעות צ'ט ("חדר צ'ט" מיועד לשיחה קבוצתית, ובדרך-כלל יש בו גם אפשרות לשיחה פרטית בין שני משתתפים; צ'ט יכול להיערך, בעזרת תוכנות מסוימות, גם בין שני משתמשי אינטרנט באופן ישיר) ואם בעזרת ערוצי "מסרים מיידיים", דוגמת ICQ (המכונה "אייסי" או "אייסיק"), אודיגו או Instant Messenger, הנמצאים בשימוש המוני ודינמי אצל משתמשי אינטרנט רבים. אמצעים אלה מקשרים בין משתמשי אינטרנט המחוברים בו-זמנית לרשת ונפגשים "בכתובת" מסוימת שניתנת להגדרה מראש. השיחה נערכת, כמו בדוא"ל, בעזרת העברת מסרים כתובים מצד לצד, אך התקשורת הינה מיידית. גם בתוכנות צ'ט שונות יש אפשרות להשתמש באמוטיקונים, שעשויים להעשיר את המסרים ולתרום לתקשורת יעילה ומדויקת יותר.


השימוש בצ'ט לצורך ייעוץ אישי מחייב כמובן קביעה מראש של זמן מפגש ברשת. זמן זה עשוי להיות קבוע (כמו במפגשים ייעוציים שבועיים), או משתנה, לפי קביעת היועץ והנועץ. ברור שהסינכרוניות מהווה לא רק יתרון, אלא גם חסרון, בשל חוסר הנוחות הכרוך בהתחייבות למועד שיחה מסוים, בניגוד לשימוש בדוא"ל. יש להדגיש כי צ'ט יכול להיות אמצעי תקשורת נוסף, ולאו דווקא בלעדי, בקשר שבין היועץ לנועץ. כלומר, הצ'ט עשוי להיות אמצעי נוסף לצד קשר דוא"ל, או מפגשים פנים אל פנים. לשיחה בצ'ט יש יתרונות אחדים על שיחה בטלפון: ראשית, היא מאפשרת שמירה של תמליל השיחה (ליועץ ולנועץ כאחד) לשימוש מאוחר יותר, שעשוי להיות בעל חשיבות רבה; שנית, היא מאפשרת שילוב נוח ויעיל של אמצעי-עזר שונים, כגון עזרי מולטימדיה (תמונות, סרטים), קישורים לאתרים רלוונטיים לשיחה ושילוב נוח של מבחנים ושאלונים בתהליך הייעוץ; שלישית, יש לה כל היתרונות (כפי שנסקרו לעיל) של תקשורת אינטרנטית (כגון: לבדיוּת ודיסקרטיוּת מוגברות, חוסר קשר-עין התורם לפתיחוּת, ועוד).


הספונטניוּת בשיחת צ'ט מתבטאת כמובן באותנטיוּת מוגברת של השיחה, כי לנועץ אין (או כמעט אין) אפשרות לחשוב על מה שהוא כותב ולתכנן את המסרים שלו ליועץ. עריכת הכתיבה, אם קיימת בכלל, הינה מינימלית. בצורה זו באים לידי ביטוי רגשות, מחשבות וביטויים בצורה אמיתית יותר וישירה, כולל התבטאויות או חשיפות שהנועץ היה נמנע מהן פעמים רבות, מן הסתם, אילו היה כותב בדוא"ל (Barak & Wander-Schwartz, 2000). קיימת גם התופעה של "פליטת-אצבע", המקבילה לפליטת-פה, כאשר נועצים משבשים מילה או ביטוי ומרמזים בכך על משהו אחר, משמעותי למדי. עם זה, בשל המיידיוּת של התקשורת, מחד גיסא, וחוסר הקשר פנים-אל-פנים, מאידך גיסא, לעיתים קרובות נועצים נסחפים לכתוב על דברים לא-רלוונטיים, באריכות יתרה, בתוקפנות מוגברת וכדומה -- תופעות שמקשות ניהול שיחה תקין.

ייעוץ אישי מקוון: בעיות וסיכונים

ייעוץ אישי באינטרנט אינו משולל בעיות מסוגים שונים, ולכן יש בו סיכונים לא-מעטים. נזכיר כאן כמה מן הקשיים הבולטים: ראשית, לא כל נועץ ולא כל בעיה טיפולית מתאימים לייעוץ מקוון. למען האמת, יש סוגים רבים ושונים של פונים לייעוץ מקוון שיועץ בעל הכשרה בתחום לא יקבלם לייעוץ, כולל כאלה שאין להם מיומנות מספקת בשימוש במחשב ובאינטרנט, כאלה שקריאה וכתיבה אינם ערוצי תקשורת מתאימים להם, כאלה שיש להם רקע של מחלת-נפש או הפרעות אישיות קשות, כאלה שיש לבעייתם רקע או גורם רפואי ו/או גופני משמעותי, כאלה שבאים מתרבות לא-מוכרת (נושא שכיח מאוד ברשת האינטרנט בשל היותה חסרת גבולות) וכאלה שנראה לגביהם כי קשר פנים-אל-פנים עשוי להיות מתאים להם יותר (Suler et al., 2001). שנית, קיימות בעיות אבטחה שונות אשר עלולות לאפשר פריצה לחומרים טיפוליים פרטיים ורגישים, אם במחשב האישי (של היועץ או הנועץ) ואם באמצעות ציתות לשיחות ברשת. בעיה זו אינה שונה בחומרתה או בהיקפה מאשר כל פריצה לחומרי טיפול אישיים (בטיפול המסורתי), אך נחשבת לאפשרית יותר מסיבות שונות (Bloom, 1998). שלישית, בעיית התקשורת הבלתי-ישירה גורמת לתקלות ולאי-הבנות שיש להן לעיתים מחיר כבד לגבי התהליך הטיפולי (Holmes, 1998; Lebow, 1998; Robson & Robson, 2000). רביעית, הזיהוי של נועץ בלתי-מוכר עלול להיות בעייתי לעיתים (במיוחד אם מדובר בקטינים). רשימה מורחבת של הבעיות והסיכונים, לעומת היתרונות והסיכויים, אפשר למצוא אצל צ'ילדרס (Childress, 1998). יש לציין כי למרות הבעיות והחסרונות, קיימות ראיות רבות להצלחת הייעוץ המקוון בהיבטים שונים, במיוחד אם היועץ מצויד בהכשרה מתאימה ונוקט אמצעים מתאימים להקטנת הבעיות והסיכונים (ראו, למשל: Griffiths, 2001). על-מנת להסדיר את הנושא, קיימים פרסומים אחדים של כללי התנהגות ואתיקה ליועצים ומטפלים המשתמשים בייעוץ בעזרת האינטרנט (ראו, למשל: Hsiung, 2001).


קבוצות-תמיכה מקוונות

קבוצות-תמיכה, ככלל, מכוּונות לסייע לאנשים המצויים במצוקה רגשית לקיים קשר בינאישי קרוב ואינטנסיבי עם אנשים אחרים החווים מצוקה דומה לשלהם. התפתחותן של קבוצות-התמיכה החלה כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת, עם ייסודו של ארגון האלכוהוליסטים האנונימיים בארצות-הברית, אך ביסוסה המשמעותי של הגישה התרחש רק לאחר כמה עשרות שנים, כאשר חוקרים ותיאורטיקאים טענו וחזרו ומצאו כי תמיכה חברתית מסייעת באופן ממשי לאנשים במצוקה. התמיכה האמפירית והביסוס התיאורטי באו בעיקר משני כיוונים בלתי-תלויים: הממצאים העקביים בדבר חשיבותה של תמיכה חברתית בכלל לגבי אדם במצוקה המנסה להתמודד עם קשייו (Sarason, Sarason, & Pierce, 1994), והתיאוריה והממצאים המתפתחים בדבר החשיבות והאפקטיביות הרבות של הדינמיקה הקבוצתית לגבי המשתתפים בקבוצה (Yalom, 1995). קבוצות-התמיכה נהפכו לשיטה מקובלת ביותר במדינות רבות כאמצעי הקלה על אנשים הסובלים מקשיים שונים, כגון: גמילה מאלכוהול או מסמים, מחלות כרוניות שונות, התרפאות לאחר התערבות רפואית טראומטית, הפחתת משקל, שכול ועוד.


לא ברור מתי בדיוק החלה פעולתן של קבוצות-תמיכה מקוונות, אך ניצנים וגרסות ראשוניות שלהן החלו להופיע שנים מספר עוד בטרם נהפכה רשת האינטרנט להמונית, אם באמצעות "קבוצות חדשות" (newsgroups), שהיו בעיקרן קבוצות-דיון בנושאים שונים, ואם באמצעות רשימות דוא"ל (Finn & Holden, 2000; Grohol, 1998). אכן, שתי שיטות אלה הינן עד היום השיטות המקובלות ביותר לקבוצות-תמיכה מקוונות. הסוג הראשון נערך באתר אינטרנט מוגדר, בעל כתובת קבועה וידועה לכל חברי הקבוצה, המאפשר תקשורת נוחה לחברי הקבוצה. התקשורת נערכת על-גבי "לוח-הודעות", שבו ניתן לפרסם הודעות חדשות או להגיב על הודעות קיימות, ומכאן השם המקובל בחוץ-לארץ לסוג זה של תקשורת קבוצתית (Message Board). בארץ נקלט יותר המונח "פורום", ומשתמשים בעיקר בו ולא במונח המקובל בחוץ-לארץ. הסוג השני נערך באמצעות רשימת דוא"ל, כלומר, רשימת תפוצה לכתובות הדוא"ל של כל חברי הקבוצה, כאשר לקבוצה כולה יש כתובת דוא"ל אחת משותפת, ודוא"ל הנשלח לכתובת זו מופץ בו-זמנית לכל חברי הקבוצה. שתי השיטות מקובלות, ולכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות, אך לא נעמיק בהן במסגרת זו.


קבוצת-התמיכה המקוונת כמוה כקבוצת-התמיכה במפגשים פנים אל פנים -- היא משמשת למפגש בינאישי ותקשורת בין חברי הקבוצה. אף שהתקשורת הינה טקסטואלית ונערכת בתיווך מחשב ובאמצעות רשת האינטרנט, היא משמשת בצורה יעילה להעברת מידע, לאוורור רגשות ולקבלת מסרים של תמיכה ועידוד מאחרים בקבוצה. אחת התופעות הידועות היא שלמרות הקשר המקוון והעדר המגע הבלתי-אמצעי, חברי הקבוצה נפתחים, משתפים-פעולה, תומכים זה בזה וחווים תחושות אותנטיות ובעלות עוצמה (ברק, 2000; ברק ולביא, 1999). למעשה, ממצאים אמפיריים הראו כי בקבוצת-תמיכה מקוונת מתרחשים תהליכים דומים, מבחינת הגורמים הטיפוליים (Yalom, 1995), לאלה המתרחשים בקבוצת פנים-אל-פנים. הדבר נכון הן לגבי הגורמים האישיים (כגון: חשיפה, קתרזיס) והן לגבי הגורמים הקבוצתיים (כגון: אוניוורסליוּת, לכידוּת), מה שמחזק את הגישה התומכת באפשרות להשתמש באמצעי זה לתמיכה נפשית (Weinberg, Uken, Schmale & Adamek, 1995). יש לציין כי הגורמים הטיפוליים האלה מתקיימים (אם כי בעוצמות שונות) גם בטיפול קבוצתי מקוון, ולא רק בקבוצת-תמיכה מקוונת (Barak & Wander-Schwartz, 2000).


קיימות קבוצות-תמיכה מקוונות מסוגים שונים, בין שהן מנוהלות בפורום ובין באמצעות רשימת דוא"ל: קבוצת-תמיכה מקוונת יכולה להיות פתוחה לקבלת מצטרפים חדשים, ללא הגבלת גודל הקבוצה, או סגורה למשתתפים מסוימים בלבד; קבוצת-תמיכה מקוונת בפורום יכולה להיות שקופה, כלומר שכל מבקר באתר יוכל לקרוא את המתרחש בה, או קבוצה סמויה המאפשרת כניסה לאתר רק לחברים מורשים (באמצעות זיהוי אישי לפי סיסמת כניסה); קבוצת-תמיכה מקוונת יכולה להתקיים באורח מתמשך וקבוע או לתקופה מסוימת בלבד; קבוצת-תמיכה מקוונת יכולה להתנהל עם מנחה או ללא מנחה (אם כי אפשרות אחרונה זו אינה מומלצת); קבוצת-תמיכה מקוונת יכולה להתנהל במסגרת או בחסות של פורטל אינטרנט כללי, או באורח עצמאי. כל האפשרויות האלה מתקיימות בפועל, ולכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. מובן שקיימות קבוצות-תמיכה למגוון עצום של מצוקות ובעיות אנושיות, כגון: לנשים לאחר כריתת שד, לנפגעי הלם-קרב, להורים של מתאבדים, לסובלים מחרדה חברתית, להורים מאמצים, לנפגעי/ות תקיפה מינית לסוגיה, לנפגעי אלימות במשפחה, למשפחות של חולי אלצהיימר, לבעיות של מתבגרים (להם עצמם או להוריהם), לאנשים עם קשיים הקשורים בזהות המינית, לנגמלים מעישון, ועוד מצוקות רבות אחרות. בארץ פועלות קבוצות-תמיכה מקוונות רבות מסוגים שונים. להלן דוּגמות אחדות (בפורומים בלבד):


הפרעות אכילה

נפגעי/ות תקיפה מינית (קשר השתיקה)

תמיכה נפשית לצעירים (של סה"ר)

ילדים להורים גרושים

אימהות חד-הוריות מבחירה

קבוצת-תמיכה -- מקוונת או במפגשים פנים-אל-פנים -- שונה בעיקרון מקבוצה טיפולית בכך שאין מופעלת בה כל התערבות טיפולית מלבד הדינמיקה הקבוצתית הטבעית כשלעצמה ומלבד הנחיה שמטרתה "עשיית סדר" בתקשורת הקבוצתית. יתר על כן, מטרתם של חברי הקבוצה היא, בעיקרה, למצוא תמיכה נפשית לצורך הקלה של מצוקתם, ולא שינוי אישיותי או התנהגותי (אם כי שינויים כאלה עשויים להתרחש גם בקבוצת-תמיכה). על-כן מנחה של קבוצת-תמיכה אינו חייב להיות בעל הכשרה כמטפל או להתמצא בשיטות טיפול, אלא מישהו שיש לו ידע והבנה בתחום המצוקה המסוים, יכולת הנהגה והנחיה, ושליטה טובה במחשב ובאינטרנט. מעבר לכך, נדרשת אומנם הכשרה ספציפית בתמיכה מקוונת (ראו בהמשך) אך לאו דווקא לימודים קליניים.


מחקרים וסקרים הראו בעקביות כי קבוצות-תמיכה פנים-אל-פנים מצליחות במידה רבה לעזור לפרט להתמודד עם מצוקותיו האישיות (Pearson, 1990). הרחבת השימוש בקבוצות-תמיכה מקוונות אפשרה לשלב הצלחה זו עם יתרונות רבים המיוחדים לסביבה המקוונת, ולשפר בכך עוד יותר את התרומה של התמיכה החברתית לאנשים במצוקה. לקבוצת-תמיכה מקוונת יש אותם מאפיינים מיוחדים של תקשורת באינטרנט שהוזכרו לעיל, ובכך גלומים יתרונות מיוחדים: התרומה של האנונימיות להעזה ולחשיפה האישית, החשיבות של העדר קשר-העין להפחתת החשש מפני בחינה וביקורת, האפשרות ל"בריחה" קלה שתורמת לאומץ להיפתח, הנטרול של הבדלי המעמד (בשל העדר גורמים של הופעה אישית וביגוד) והפחתת ההבדלים הבינמיניים שתורמים ליתר שוויוניות -- כל אלה תורמים להסרה מהירה יותר של עכבות ולהעמקה של התכנים האישיים. כלומר, מבחינת הדינמיקה בקבוצה המקוונת, היא מהירה יותר ובעלת עוצמה רבה יותר בהשפעתה על המשתתפים. כמו-כן, כמובן, אין להפחית מהערך הרב של האפשרות היעילה להתחלק במידע (כגון: קישורים רלוונטיים לאתרי אינטרנט, מסמכים מצורפים, תמונות). נוסף על כך, בהיות הקבוצה מקוונת, היא עוזרת להתגבר על קשיים פיזיים של מרחק, נכות, תחבורה, חנייה ועוד. אסור להתעלם מהחשיבות הרבה הטמונה בכך שכל התקשורת מתועדת ושמורה, וכל משתתף בקבוצה יכול לקרוא ולהשתמש בחומרים מהעבר. שמירת ההתכתבות משמשת כמובן גם את מנחה הקבוצה (לצורך היזכרות, השוואת מידע, מעקב אחר התפתחות), וטובה גם לצורך הדרכת מנחים ומחקר.


סקירה נרחבת של השימוש בקבוצות פנים-אל-פנים מסוגים שונים עם מתבגרים הראתה שזו דרך אפקטיבית מאוד להביא אותם לידי חשיפה אישית, אוורור רגשות, קבלת מידע והתחלקות בו, קבלת תמיכה בינאישית וכן מתן תמיכה כזו (MacLennan, 2000). שילוב המרכיב של העבודה הקבוצתית עם היתרונות האמורים של קבוצה מקוונת יוצר פתרון יעיל ביותר מבחינות שונות. אכן, מחקרים שונים שנערכו על האפקטיביות של קבוצות-תמיכה מקוונות הציגו ממצאים חיוביים (ראו, למשל: Chang, Yeh & Krumboltz, 2001; Greer, 2000; Han & Belcher, 2001; Kramish et al., 2001). אם כן, התמיכה הקבוצתית המקוונת נהפכת לפרוצדורה מקובלת וסטנדרטית, ותרומתה למשתמשים בה נראית ברורה למדי. יועץ מיומן בסוג זה של תמיכה, יכול להציע קבוצה מקוונת בהנחייתו באחת הדרכים שהוצגו לעיל. חברי הקבוצה עשויים להיות תלמידים מבית-ספר אחד או מכמה מקורות, אך נראה שמרכיב האלמוניות חשוב ביותר ועל-כן עדיף שחברי הקבוצה יהיו ממוסדות שונים (ואולי אף ממקומות יישוב שונים), ללא היכרות אישית ביניהם, וכך יימנעו נסיונות לזיהוי אישי של המשתתפים. מובן שניתן להציע קבוצת-תמיכה מקוונת גם לאוכלוסיות אחרות מלבד תלמידים, כגון הורים, מורים וכדומה.

בעיות וסיכונים בקבוצת-תמיכה מקוונת

גם בשימוש בקבוצת-תמיכה מקוונת יש כמה בעיות וסיכונים. ראשית, קבוצות רבות מתנהלות על-ידי מנחה לא-מיומן, כלומר, ללא הכשרה ספציפית, או לפחות רקע מתאים, בהנחיית קבוצה מקוונת. מנחה כזה עלול לגרום נזקים מסוגים שונים, החל בהספקת מידע או תגובות לא-מתאימים לחברי הקבוצה ועד לצורת הנחיה שעלולה לפגוע באנשים או ביחסים בקבוצה (Finn & Branch, 2000). שנית, תופעת ההתנהגות האלימה באינטרנט בכלל אינה פוסחת גם על קבוצות-תמיכה מקוונות, שכן ההשתלהבות האינטרנטית הטיפוסית שכיחה בהן למדי. לעיתים קרובות משתתפים בקבוצה (שניים או יותר) מתדרדרים לחילופי מסרים שיש בהם תוקפנות, פגיעות וגידופים, מה שמעכיר את האווירה בקבוצה כולה, ולעיתים מביא לידי נטישה של כמה מן המשתתפים (Waldron, Lavitt & Kelley, 2000; Worotynec, 2000). תופעה זו אינה קיימת כמעט בקבוצת-תמיכה פנים-אל-פנים. שלישית, בקבוצות-תמיכה מקוונות פתוחות מוכרת תופעה של משתתפים המספרים סיפורים אישיים בדויים, לעיתים מחרידים, מתוך רצון לזכות בתשומת-לב או כתוצאה מהפרעה נפשית. תופעה זו כונתה "מינכהאוזן באמצעות האינטרנט" (Feldman, 2000), במקביל לתסמונת הקלינית של מינכהאוזן על-ידי שליח. תופעה זו יוצרת מתח רב בקרב המשתתפים, מעסיקה רבות את המנחה, ופוגמת בתפקוד התקין של הקבוצה. רביעית, יש לזכור שקבוצת-תמיכה מקוונת (כמו גם גורמים אחרים באינטרנט) עלולה למכר. השתתפות אינטנסיבית וקבלת חיזוקים מחברי הקבוצה ומהמנחה בדמות התייחסויות אישיות מניעות משתתפים רבים לשהות בקבוצת-תמיכה מקוונת לזמן ממושך מאוד, הן מבחינת מספר השעות ביום והן מבחינת משך התקופה כולה. שהייה זו בקבוצה מהווה אומנם תמיכה משמעותית, אך היא מביאה לידי התנתקות של המשתתפים מסביבתם הטבעית (משפחה, חברים, עמיתים לעבודה או ללימודים), מה שעלול לגרום לבעיות מסוגים אחרים (Finfgeld, 2000). מנחה לא-מיומן של קבוצת-תמיכה מקוונת לא יהיה ער לעניין זה, ובמקום לעודד משתתפים להיעזר בקבוצה על-מנת "לחזור" למציאות חייהם, הוא עלול לחזק את הישארותם בקבוצה לזמן ממושך (King & Moreggi, 1998; Lavin, Marvin, McLarney, Nola & Scott, 1999).


סיכום: ניצול האינטרנט למטרות ייעוציות

רשת האינטרנט זמינה ונגישה ליועצים כמו גם לתלמידים, מורים והורים. השימוש החופשי באינטרנט מתפתח למטרות בידור, התעדכנות בחדשות, קיום קשרים בינאישיים, וכן לצרכים עסקיים ופורמליים מסוגים שונים. שימושים אלה מנצלים את הטכנולוגיה המפותחת לקידום מטרות אישיות וחברתיות, ובכך מהווים איזון לצד האפל של הרשת, קרי, ניצולה לרעה לשם פגיעה, הרס, גנֵבה, הסתה ועוד (ברק, 2000א; Barak & King, 2000). האפשרויות לרתימת האינטרנט למען מטרות ייעוציות הינן רבות, ויכולות למעשה להוות השלמה יעילה לפעילויות שהיועץ נוטל בהן חלק במגעים פנים-אל-פנים. היועץ העכשווי, ולא רק העתידי, יכול לשלב "עבודה מרחוק" עם נועצים, במגוון תחומים ושיטות, על-מנת להגיע לאוכלוסיות שאליהן לא הגיע קודם לכן, על-מנת לאפשר יתר גמישות לעצמו ולנועציו, וכן על-מנת לנצל את המאפיינים המיוחדים של התקשורת האינטרנטית לביצועים מקצועיים מוצלחים יותר. ברור כי היכולות של היועץ מוגבלות לא רק בשל מיומנויותיו, אלא גם בשל המצאי ברשת. מספר האתרים בעברית בנושאים השונים הרלוונטיים לייעוץ (כולל מידע וכן מבחנים ושאלונים איכותיים) הינו מצומצם ביותר. שיתוף-פעולה הדדי בין מפתחי אתרים, מומחים בתחומים שונים ויועצים יכול להניב שינוי משמעותי במצב זה.


אם כן, אל מגוון תפקידיו הסטנדרטיים של היועץ ניתן לצרף את השימוש המקצועי באינטרנט לקידום מטרות ייעוציות. דבר זה יכול לבוא לידי ביטוי בהפניית נועצים (או תלמידים בכלל) ללימוד נושא מהאינטרנט, בעבודה ייעוצית פרטנית עם נועצים, או בניהול קבוצת-תמיכה לנועצים הסובלים ממצוקה דומה. היועץ יכול גם ליזום פעילות אינטרנטית במסגרת הארגון שבו הוא פועל, כמו גם לתת משוב או להציע נושאים ולהעלות בקשות לפני מפתחי אתרים בתחומים רלוונטיים.


כאמור, ייעוץ וטיפול באמצעות האינטרנט אינם פשוטים. תפקודים אלה דורשים הכנה והכשרה מיוחדות במגוון יישומים מקצועיים, היכרות עם הספרות המקצועית הרלוונטית, השתלמות בהיבטים אתיים ופרופסיונליים ייחודיים לייעוץ ברשת, וכמובן מיומנות טובה בשימוש במחשב ובאינטרנט . אף-על-פי שליועצים רבים יש ידע בשימוש ברשת, ואף רקע מקצועי מוצלח בייעוץ, אין באלה כשלעצמם כדי להופכם ליועצים טובים בעזרת הרשת. לצערנו, מכיוון שרשת האינטרנט פתוחה לשימוש הכל וללא פיקוח כמעט, כל אחד יכול להציע בה שירותים כאוות-נפשו, כולל שירותים של ייעוץ ותמיכה נפשית. מסתבר כי גם יועצים ומטפלים מקצועיים שלא הוכשרו לכך בצורה מתאימה נוטלים בכך חלק. על אותם יועצים ומטפלים להבין כי הם מסתכנים בגרימת נזק לפונים (ובתביעות משפטיות). אם כן, מצד אחד, פרק זה מזמין ומעודד יועצים ליטול חלק בפעילות מקצועית מקוונת, אך מצד אחר, הוא מזהיר מפני עבודה לא-מקצועית ושרלטנית. כאשר הייעוץ המקוון לשיטותיו יהיה חלק מתוכניות הלימודים הסטנדרטיות במוסדות ההכשרה, תיפתח מן הסתם ההזדמנות לעבודה ייעוצית מקצועית ברמה נאותה בעזרת האינטרנט.


מקורות

ארהרד, ר' ודשבסקי, ע' (1999). הייעוץ החינוכי בישראל -- במסע מייגע מקוטב אל קוטב. עיונים בחינוך, 4, 33--9.

ברק, ע' (1999). יישומים ייעוציים באינטרנט: אמצעי התערבות חדש לרשות היועץ והמטפל. עיונים בחינוך, 4, 170--149.

ברק, ע' (2000א). האינטרנט והתאבדויות: ביטוי נוסף לשתי הפנים של האינטרנט. הייעוץ החינוכי, ט, 128--112. [המאמר ברשת]

ברק, ע' (2000ב). תמיכה נפשית בקבוצה מקוונת באינטרנט. נפש, 1, 81--79.

ברק, ע' ולביא, ש' (1999). קבוצת תמיכה מקוונת: שיטה חדשה להתערבות ייעוצית. הייעוץ החינוכי, ח, 68--54. [המאמר ברשת]

ברק, ע' ופישר, ו"א (2001). חינוך למיניות בעזרת האינטרנט: הערכה ביקורתית והצעות לשיפור. הייעוץ החינוכי, י, 58--39. [המאמר ברשת]

גרניט, ע' ונתן, ל' (2000). קהילות וירטואליות: מבנה חברתי חדש? מגמות, מ, 315--289.

גתי, א', סקה, נ' ומאיר, י' (2000). ייעוץ בבחירת מסלול לימודים ומקצוע באמצעות האינטרנט: כיוונים לעתיד. הייעוץ החינוכי, ט, 110--88.

הראל, י' וארהרד, ר' (2001). סגנונות תפקוד של יועצים חינוכיים בישראל. הייעוץ החינוכי, י, 171--152.

חן-גל, ש' ורביב, ע' (2001). "פסיכולוגיה ברשת": ייעוץ וטיפול פסיכולוגי באינטרנט. הייעוץ החינוכי, י, 76--59.

צינמון, ר"ג והלמן, ש' (2000). עבודה קבוצתית ברשת: אופיים של תהליכים וירטואליים. הייעוץ החינוכי, ט, 138--129.

קלינגמן, א' ואייזן, ר' (1990). ייעוץ פסיכולוגי -- עקרונות, גישות ושיטות התערבות. תל-אביב: רמות.

שרב (ריטוב), ד' (2001). ייעוץ באמצעות הטלפון. הייעוץ החינוכי, י, 90--77.




Barak, A. (1999). Psychological applications on the Internet: A discipline on the threshold of a new millennium. Applied and Preventive Psychology, 8, 231--246. [online version]

Barak, A. & King S. A. (2000). The two faces of the Internet: Introduction to the special issue on the Internet and sexuality. CyberPsychology & Behavior, 3, 517--520.

Barak, A., & Wander-Schwartz, M. (2000). Empirical evaluation of brief group therapy conducted in an Internet chat room.Journal of Virtual Environments, 5(1) [online]. Available (June 1, 2002) on: http://www.brandeis.edu/pubs/jove/HTML/v5/cherapy3.htm.

Bloom, W. J. (1998). The ethical practice of WebCounseling. British Journal of Guidance and Counselling, 26, 53--59.

Boer, P. M. (2001). Career counseling over the Internet. Mahwah, NJ: Erlbaum.

Chang, T., Yeh, C. J. & Krumboltz, J. D. (2001). Process and outcome evaluation of an on-line support group for Asian American male college students. Journal of Counseling Psychology, 48, 319--329.

Childress, C. A. (1998). Potential risks and benefits of online psychotherapeutic interventions [online]. Available (June 1, 2002) on: http://www.ismho.org/issues/9801.htm.

Childress, C. A. (1999). Interactive e-mail journals: A model of providing psychotherapeutic intervention using the Internet. CyberPsychology & Behavior, 2, 213--221.

Clinical Social Work Federation (2001). CSWF position paper on Internet text-based therapy [online]. Available (June 1, 2002) on: http://www.cswf.org/therapy.html.

Cooper, A. (Ed.) (2002). Sex and the Internet: A guidebook for clinicians. Philadelphia, PA: Brunner/Routledge.

Eastin, M. S. (2001). Credibility assessments of online health information: The effects of source expertise and knowledge of content. Journal of Computer-Mediated Communication, 6 [online]. Available (June 1, 2002) on: http://www.ascusc.org/jcmc/vol6/issue4/eastin.html.

Feldman, M. D. (2000). Munchausen by Internet: Detecting factitious illness and crisis on the Internet. Southern Medical Journal, 93, 669--672.

Fenichel, M., Suler, J., Barak, A., Zelvin, E., Jones, G., Munro, K., Meunier, V., & Walker-Schmucker, W. (2002). Myths and Realities of online clinical work. CyberPsychology & Behavior, 5, 481-497.

Finfgeld, D. L. (2000). Therapeutic groups online: The god, he bad, and the unknown. Issues in Mental health Nursing, 21, 241--255.

Finn, J. & Branch, M. (2000). Victimization online: The down side of seeking human services for woman on the Internet. CyberPsychology & Behavior, 3, 243--254.

Finn, J., & Holden, G. (Eds.) (2000). Human services online: A new arena for service delivery. New York, NY: Haworth.

Greer, B. J. (2000). Psychological and support functions of an e-mail mailing list of persons with cerebral palsy. CyberPsychology & Behavior, 3, 221--235.

Griffiths, K. M. & Christensen, H. (2000). Quality of web-based information on treatment of depression: Cross sectional survey. British Medical Journal, 321, 1511--1519.

Griffiths, M. (2001). Online therapy: A cause for concern? The Psychologist, 14, 244--248.

Grohol, J. M. (1998). Future clinical directions: Professional development, pathology, and psychotherapy on-line. In J. Gackenbach, (Ed.), Psychology and the Internet, intrapersonal, interpersonal, and transpersonal implications (pp. 111--140). San Diego: Academic Press.

Han, H. R., & Belcher, A. E. (2001). Computer-mediated support group use among parents of children with cancer -- an exploratory study. Computer in Nursing, 19, 27--33.

Holmes, L. G. (1998). Delivering mental health services on-line: Current issues. CyberPsychology & Behavior, 1, 19--24.

Hsiung, R. C. (2001). Suggested principles of professional ethics for the online provision of mental health services. Telemedicine Journal and E-Health, 7, 39--45.

International Society for Mental Health Online (2001). A response to the Clinical Social Work Federation position paper on Internet text-based therapy [online]. Available (march 1, 2002) on: http://www.ismho.org/issues/cswf.htm.

Jerome, L. W. & Zaylor, C. (2000). Cyberspace: Creating a therapeutic environment for telehealth applications. Professional Psychology: Research & Practice, 31, 478--483.

Jones, J. (1999). Development of a self-assessment method for patients to evaluate health information on the Internet. Proceedings of the American Medical Information Association, 540--544.

Jones, S., & Jones, S. G. (Eds.) (1998). Cybersociety 2.0: Revisiting computer-mediated communication and community. Thousand Oaks, CA: Sage.

Kahan, M. (2000). Integration of psychodynamic and cognitive-behavioral therapy in a virtual environment. CyberPsychology & Behavior, 3, 179--183.

Kiesler, S. (Ed.) (1997). Culture of the Internet. Mahwah, NJ: Erlbaum.

King, S. A., & Moreggi, D. (1998). Internet therapy and self-help groups -- The pros and cons. In J. Gackenbach (Ed.), Psychology and the Internet: Intrapersonal, interpersonal, and transpersonal implications (pp. 77--109). San Diego: Academic Press.

King, S. A., & Poulos, S. T. (1998). Using the Internet to treat generalized social phobia and avoidant personality disorder. CyberPsychology & Behavior, 1, 29--36.

Kramish, C. M., Meier, A., Carr, C., Enga, Z., James, A. S., Reedy, J. & Zheng, B. (2001). Health behavior changes after colon cancer: A comparison of findings from face-to-face and on-linen focus groups. Family & Community Health, 24, 88--103.

Kruger, L. J., Macklem, G., Burgess, D. M., Maital, S. L., Shirberg, D. & Kalinsky, R. (2001). Sense of community among school psychologists on an Internet site. Professional Psychology: Research & Practice, 32, 642--649.

Lavin, M., Marvin, K., McLarney, A., Nola, V. & Scott, L. (1999). Sensation seeking and collegiate vulnerability to Internet dependence. CyberPsychology & Behavior, 2, 425--430.

Lavoie, J. A. A., & Pychyl, T .A. (2001). Cyberslacking and the procrastination superhighway: A web-based survey of online procrastination, attitudes, and emotion. Social Science Computer Review, 19, 431--444.

Lebow, J. (1998). Not just talk, maybe some risk: The therapeutic potentials and pitfalls of computer-mediated conversation. Journal of Marital and Family Therapy, 24, 203--206.

Lissman, T. L., & Boehnlein, J .K. (2001). A critical review of Internet information about depression. Psychiatric Services, 52, 1046--1050.

MacLennan, B. W. (2000). The future of adolescent psychotherapy groups in the new millennium. Journal of Child & Adolescent Group Therapy, 10, 67--75.

Maheu, M. M. & Gordon, B .L. (2000). Counseling and therapy on the Internet. Professional Psychology: Research and Practice, 31, 484--489.

Manhal-Baugus, M. (2001). E-therapy: Practical, ethical, and legal issues. CyberPsychology & Behavior, 4, 51--563.

Metcalf, M. P., Tanner, T. B., & Coulehan, M. B. (2001). Empowered decision making: Using the Internet for health care information -- and beyond. Caring, 20, 42--44.

Miller, J. K. & Gergen, K. J. (1998). Life on the line: The therapeutic potentials of computer-mediated conversation. Journal of Marital and Family Therapy, 24, 198--202.

Morahan-Martin, J., & Anderson, C. D. (2000). Information and misinformation online: Recommendations for facilitating accurate mental health information retrieval and evaluation. CyberPsychology & Behavior, 3, 731--746.

Murphy, L. J., & Mitchell, D .L. (1998). When writing helps to heal: e-mail as therapy. British Journal of Guidance and Counseling, 26, 21--32.

Offer, M., & Sampson, J. P. (1999). Quality in the content and use of information and communications technology in guidance. British Journal of Guidance and Counselling, 27, 501--516.

Oravec, J. A. (2000). Internet and computer technology hazards: Perspectives for family counselling. British Journal of Guidance and Counselling, 28, 309--324.

Pearson, R. E. (1990). Counseling and social support: Perspectives and practice. Newbury Park, CA: Sage.

Preece, J. (1999). Empathic communities: Balancing emotional and factual communication. Interacting with Computers, 12, 63--67.

Reese, R. J., Conoley, C. W., & Brossart, D .F. (2002). Effectiveness of telephone counseling: A field-based investigation. Journal of Counseling Psychology, 49, 233--242.

Robinson, P. H., & Serfaty, M. A. (2001). The use of e-mail in the identification bulimia nervosa and its treatment. European Eating Disorders Review, 9, 182--193.

Robson, D., & Robson, M. (2000). Ethical issues in Internet counselling. Counselling Psychology Quarterly, 13, 249--257.

Sander, F. M. (1999). Couples group therapy conducted via computer-mediated communication: A preliminary case study. Computers in Human Behavior, 12, 301--312.

Sanders, P. & Rosenfield, M. (1998). Counselling at a distance: Challenges and new initiatives. British Journal of Guidance & Counselling, 26, 5--10.

Sarason, I., Sarason, B. & Pierce, G. (1994). Relationship-specific social support: Toward a model for the analysis of supportive interactions. In B. Burlson, T. Albrecht, & I. Sarason (Eds.), Communication of social support: Messages, interactions, relationships, and community (pp. 91--112). Thousand Oaks, CA: Sage.

Slevin, J. (2000). The Internet and society. Cambridge, UK: Polity.

Stofle, G. S. (2001). Choosing an online therapist: A step-by-step guide to finding professional help on the Web. Harrisburg, PA: White Hat Communications.

Suler, J. (2000). Psychotherapy in cyberspace: A 5-dimensional model of online and computer-mediated psychotherapy. CyberPsychology & Behavior, 3, 151--159.

Suler, J. (2001). The online Clinical Case Study Group: An e-mail model. CyberPsychology & Behavior, 4, 711--722.

Suler, J., Barak, A., Chechele, P., Fenichel, M., Hsiung, R., Maguire, J., Meunier, V., Stofle, G., Tucker-Ladd, C., Vardell, M., & Walker-Schmucker, W. (2001). Assessing a person's suitability for online therapy. CyberPsychology & Behavior, 4, 675--679. (see Correction, 2002, CyberPsychology & Behavior, 5, 93).

Waldron, V. R., Lavitt, M., & Kelley, D. (2000). The nature and prevention of harm in technology-mediated self-help settings: Three exemplars. In J. Finn & G. Holden (Eds.), Human services online: A new arena for service delivery (pp. 267--393). New York, NY: Haworth.

Weinberg, H. (2001). Group process and group phenomena on the Internet. International Journal of Group Psychotherapy, 51, 361--378.

Weinberg, N., Uken, J. S., Schmale, J. & Adamek, M. (1995). Therapeutic factors: Their presence in computer-mediated support group. Social Work with Groups, 18, 57--69.

Worotynec, Z. S. (2000). The good, the bad and the ugly: Listserv as support. CyberPsychology & Behavior, 3, 797--810.

Wright, B., Williams, C. & Partridge, I. (1999). Management advice for children with chronic fatigue syndrome: A systematic study of information from the Internet. Irish Journal of Psychological Medicine, 16, 67--71.

Wright, J. & Chung, M. C. (2001). Mastery or mystery? Therapeutic writing: A review of the literature. British Journal of Guidance & Counselling, 29, 277--291.

Yalom, I. D. (1995). The theory and practice of group psychotherapy (4th ed.). New York, NY: Basic Books.